מאת: מיכל גלעד, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן.
נפילות בגיל השלישי הן הרבה מעבר ל"חוסר מזל". הן מהוות גורם סיכון משמעותי לירידה בתפקוד, לשברים ואף לתמותה.
בעוד שרובנו מדברים על נעליים מתאימות או הסרת שטיחים, גורם סיכון אחד נותר פחות מוכר: בריחת שתן.
מחקרים מהשנים האחרונות חושפים קשר ישיר וברור בין חוסר שליטה בסוגרים לבין עלייה בסיכון לנפילות ופציעות.
בשורה התחתונה: בריחת שתן היא לא "גזירת גורל" של הגיל, וטיפול בה עשוי להציל חיים פשוטו כמשמעו.
מה אומרים המחקרים?
סקירת ספרות רחבה (Shinje Moon et al., 2021) שכללה מעל 230,000 משתתפים, מצאה כי אנשים הסובלים מבריחת שתן נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לנפילות (בודדות או חוזרות) בהשוואה לאלו שאינם סובלים מהתופעה. הקשר הזה תקף לגברים ולנשים כאחד, החל מגיל 65.
בקרב נשים מבוגרות: הסיכון לנפילה עולה פי 1.5 עד 2.3 בקרב אלו הסובלות מדליפת שתן.(Lukacz et al., 2017).
בקרב גברים: בריחת שתן מדחיפות (Urgency Incontinence) מכפילה את הסיכון לנפילה, גם כשמנטרלים גורמים כמו מחלות רקע או תרופות.(Pahwa et al., 2016).
השילוב המורכב: כאשר קיימת גם בריחת שתן וגם בריחת צואה, הסיכון לנפילות מזנק אף יותר.(Elizabeth Kravitz et al, 2024)
עוד נמצא כי ככל שתדירות הדליפות גבוהה יותר, כך עולה גם הסיכון לנפילות.
הסכנה שאורבת בלילה
אחד הזמנים המסוכנים ביותר הוא הלילה. נוקטוריה (השתנה לילית תכופה) מאלצת אנשים לקום מהמיטה מספר פעמים בחושך, כשהם אפופים בשינה ותשושים. הניסיון להגיע לשירותים בחיפזון ובשיווי משקל לקוי הוא מתכון לטרגדיה.
מחקרים מראים כי עצם קיומה של דליפה לילית הוא סיכון לנפילות, גם עבור אלו שטרם פנו לטיפול.(Pahwa et al, 2016).
הקשר בין בריחת שתן לנפילות בולט במיוחד בקרב אנשים עם מחלות רקע מרובות, ירידה קוגניטיבית או דמנציה. גם באוכלוסייה זו בריחת שתן נמצאה כגורם סיכון עצמאי לנפילות, ללא תלות בחומרת הדמנציה (Lee et al, 2011).
מדוע בריחת שתן גורמת לנפילות?
הקשר אינו רק סטטיסטי, אלא נובע ממנגנונים התנהגותיים ופיזיולוגיים:
- המרוץ נגד השעון: תחושת דחיפות פתאומית גורמת להליכה מהירה (או ריצה) שאינה בטוחה.
- הסחות דעת סביבתיות: התמקדות בצורך להתאפק גורמת לחוסר תשומת לב למכשולים בדרך (שטיחים, חוטי חשמל).
- עייפות והפרעות שינה.
- ירידה בשיווי משקל יחד עם קימה חפוזה מהמיטה בלילה עלולה לגרום לנפילה.
- פגיעה בביטחון העצמי: החשש מדליפה בציבור מוביל לעיתים לצמצום תנועה או לתבניות הליכה נוקשות ופחות יציבות.
צעדים חשובים שכדאי לעשות:
אם את/ה או אדם קרוב חווים בריחת שתן בגיל השלישי, חשוב לדווח לרופא או לאיש מקצוע ולא להתעלם מהתופעה.
חשוב להבין: העובדה שבריחת שתן שכיחה בגיל המבוגר, לא הופכת אותה לתקינה.
טיפול ממוקד יכול לא רק לשפר את איכות החיים, אלא להפחית משמעותית את סכנת הנפילה.
הטיפול צריך להיות מותאם אישית וכולל:
- פיזיותרפיה לרצפת האגן: חיזוק ושיפור השליטה בסוגרים ובשרירי הליבה.
- אימון תפקודי: תרגול כוח ושיווי משקל לשיפור היציבה הכללית.
- התאמת סביבת המגורים: שיפור התאורה (במיוחד בדרך לשירותים), התקנת מאחזים והסרת שטיחים.
- שימוש במוצרי ספיגה: שימוש בתחבושות או מכנסי ספיגה ייעודיים יכול להוריד את מפלס הלחץ והצורך "לרוץ" לשירותים ובכך לאפשר הליכה רגועה ובטוחה יותר עד לשיפור בעזרת פיזיותרפיה. המוצרים בעלי מספר דרגות ספיגה וניתן להתאים תחבושות או תחתונים ייעודיים ללילה.
- ייעוץ רפואי: בחינת הטיפול התרופתי על ידי הרופא המטפל והתאמתו למצב המטופל.
אם אתם או הקרובים אליכם חווים בריחת שתן, אל תחכו לנפילה הראשונה. פנייה לאנשי מקצוע היא הצעד הראשון לשמירה על העצמאות, הבטיחות ואיכות החיים שלכם.
תוכן הכתבה אינו מהווה תחליף להתייעצות עם הרופא.ה המטפל.ת ואין להסתמך עליו. מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.
