מאת: מיכל גלעד, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן.
נושא אנשים עם דמנציה מאוד קרוב לליבי כבת לאמא שסבלה מדמנציה. איכות החיים של אדם עם דמנציה חשובה עד מאוד, במיוחד כשמדובר בהיגיינה האישית העשויה להשפיע הן על המטופל והן על המטפל שלו.
למה רואים יותר אי שליטה במתן שתן וצואה?
כשחושבים על דמנציה, לרוב נחשוב על ירידה בזיכרון, בלבול, ירידה קוגניטיבית.
אבל בפועל, אחד הדברים שמשפיעים הכי הרבה על איכות החיים של המטופלים והמשפחה שלהם, הוא דווקא השליטה על הסוגרים.
בספרות רואים בצורה מאוד ברורה שאצל אנשים עם דמנציה יש שכיחות גדולה יותר של אי שליטה בסוגרים לעומת קשישים ללא דמנציה. הסיכון לדליפת שתן עולה בערך פי 3 ובמקרים של דליפת צואה אפילו עד פי 4.5 (Grant et al, 2013).
אז למה זה קורה בעצם?
למעשה מדובר בשילוב של כמה גורמים:
· השליטה על שלפוחית השתן ועל פעילות המעי תלויה במערכת עצבית מאוד מורכבת וכשיש פגיעה במסלולים האלה, היכולת להתאפק נפגעת (Bartalone, 2021)
· הפן הקוגניטיבי - לפעמים המטופל פשוט לא מזהה את התחושה או לא מבין מה צריך לעשות עם התחושה הזו.
· מרכיב תפקודי - ירידה בניידות. הרבה פעמים למרות שהמודעות עדיין תקינה המטופל מתקשה לקום, ללכת, ולהספיק להגיע לשירותים בזמן (Hägglund, 2010)
· בשלבים מתקדמים יותר, לחלק מהחולים יש גם קושי לתקשר את הצורך למטפל/ת
דבר שמוביל לאירועים של דליפה (Murphy et al, 2021)
מצב של חוסר שליטה בסוגרים מאד משמעותי מאחר ולא מדובר רק ברטיבות ולכלוך.
מצב זה פוגע בכבוד, בביטחון, בתחושת השליטה של החולה ומוביל הרבה פעמים לבידוד חברתי ולדיכאון.
בנוסף, מייצר עומס מאוד גדול על המטפלים וזו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן משפחות פונות למסגרות סיעודיות (Murphy et al, 2022)
ומה אפשר לעשות?
פה חשוב להגיד, יש מה לעשות!
וחשוב להתאים את הגישה לכל מטופל ומטופלת.
דברים פשוטים יחסית יכולים לעשות הבדל גדול:
1. יצירת שגרה קבועה של הליכה לשירותים לפי זמנים גם בלי לחכות לדחף, ,timed voiding נמצאה כמפחיתה דליפות גם במקרים של דמנציה (Hägglund, 2010).
2. התאמות סביבתיות - שירותים נגישים, קרובים, מסומנים באופן ברור ומוארים. לפעמים זה כל ההבדל.
3. הדרכת המטפלים איך לזהות סימנים מוקדמים, איך להזכיר לאדם שצריך ללכת לשירותים ואיך לייצר שגרה.
4. פיזיותרפיה של רצפת האגן כשיש מספיק שיתוף פעולה והבנה (Panicker et al., 2015).
5. כשיש דליפות שתן מרובות כדאי לשקול מוצרי ספיגה כגון תחבושות או תחתוני ספיגה ייעודיים באופן קבוע. בסקירה גדולה נמצא ששילוב של תזמון הליכה לשירותים (הליכה יזומה) יחד עם מוצרי ספיגה יכול להפחית אירועי דליפה. (Hägglund, 2010) חשוב לבחור את המוצר הנכון שיאפשר לחולה עדיין להיות עצמאי.
לסיכום
הקשר בין דמנציה להפרעות ברצפת האגן הוא מאוד משמעותי בעיקר סביב אי שליטה במתן שתן וצואה.
במצבי דמנציה זה לא רק עניין פיזי. זה שילוב של מוח, תפקוד, הבנה והתנהגות.
וכמו תמיד, כשהטיפול מותאם לאדם שמולנו, ולא רק לבעיה אפשר לשפר משמעותית את איכות החיים, גם של המטופל וגם של מי שמטפל בו.
תוכן הכתבה אינו מהווה תחליף להתייעצות עם הרופא.ה המטפל.ת ואין להסתמך עליו. מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.
