מאת: מיכל גלעד, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן.
“אני לא יכולה לצאת מהבית בלי לדעת איפה השירותים הקרובים.” אם המשפט הזה מוכר לך, את לא לבד.
תסמונת שלפוחית רגיזה, (Overactive Bladder OAB), היא תופעה נפוצה שמפריעה לשגרה, לשינה ולביטחון.
החדשות הטובות: יש מה לעשות, והרבה מזה מתחיל בכלים פשוטים שנמצאים בידיים שלך.
מה זה בכלל?
שלפוחית רגיזה מוגדרת לפי ההגדרות של ה-ICS ( Scarneciu et al., 2021)
כתחושת דחיפות במתן שתן, עם או בלי דליפת שתן, בדרך כלל יחד עם תכיפות ביום ונוקטוריה (השתנה בלילה), ללא זיהום בדרכי השתן או סיבה ברורה אחרת.
מי סובלת וכמה זה נפוץ?
זה נפוץ יותר ממה שחושבים.
מטא אנליזות עדכניות מצביעות על שכיחות סביב 20% באוכלוסייה, עם עלייה בגיל ועם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים (Scarneciu et al., 2021, Zhang et al ,2025).
בנשים מגיל 40 ומעלה השכיחות יכולה להגיע לרמות גבוהות.
מעבר לאי נוחות, זה פוגע ישירות באיכות החיים, בשינה ובחיי החברה.
למה זה קורה?
אין סיבה אחת. לעיתים מדובר ברגישות יתר של שריר השלפוחית (Detrusor Overactivity), דפוסי שתייה והרגלי שירותים לא מיטביים, עצירות, שינויים הורמונליים סביב גיל המעבר, לחץ נפשי או מחלות נלוות ( Scarneciu et al, 2021).
לכן הטיפול היעיל באמת משלב הרגלים נכונים, פיזיותרפיה ולעיתים גם טיפול תרופתי לפי הצורך.
מדריך פרקטי לשיפור מהיר:
1. טיפול התנהגותי והרגלי חיים זה הקו הטיפולי הראשון.
ההנחיות המעודכנות בספרות מדגישות שטיפול התנהגותי הוא קו ראשון בכל תוכנית טיפול.
Caroline P Babin et al, 2024))
• ניהול נוזלים נכון- לא לשתות הרבה בבת אחת, אבל גם לא להימנע משתייה. בעצם פיזור נכון של השתייה לאורך היום הוא המפתח.
• צמצום צריכת קפאין, משקאות מוגזים ופירות הדר אם הם מחמירים את הסימפטומים.
• הפחתת מתוקים, אלכוהול ותבלינים חריפים במידת הצורך.
• טיפול בעצירות העלולה להחמיר תחושת דחיפות ותכיפות.
2. פיזיותרפיה של רצפת האגן זה לא רק קיגל. פיזיותרפיה מותאמת כוללת:
• אימון שליטה ותגובה לתחושת הדחף.
• אימון נשימה והרפיה.
• אימון ביופידבק לפי הצורך.
מחקרים מראים שחיזוק שרירי רצפת האגן משפר תסמינים ואיכות חיים (Bo, 2020).
השילוב עם אימון שלפוחית נמצא כיעיל במיוחד (Sílvia Monteiro et al, 2023).
3. אימון שלפוחית וטכניקות דחייה זה שם המשחק נגד ריצה לשירותים.
• דחייה הדרגתית - מאריכים לאט את המרווחים במתן שתן, לפי נפח השלפוחית.
• טכניקות דחייה - עצירה רגעית, נשימה איטית, כיווצי שרירי רצפת אגן קטנים, הסחת דעת ורק כשעובר הדחף הולכים באופן רגוע.
• לא לנסות להתפנות “ליתר ביטחון” גם כשאין צורך, זה דווקא מחזק את דפוס הדחיפות.
אימון שלפוחית הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול ההתנהגותי לפי ההנחיות (Becca Reisch et al. 2021).
4. פעילות גופנית מותאמת
הליכה, חיזוק שרירי בטן ורצפת אגן בשילוב נשימה והרפיה משפרים שליטה ומווסתים סטרס.
מחקרים מראים שטיפול התנהגותי בשילוב פעילות גופנית מביא לתוצאות טובות יותר לאורך זמן
כשזה לא נותן מענה יש לפנות לייעוץ רפואי.
אם שינוי הרגלים ופיזיותרפיה לא מספיקים, הרופא עשוי להמליץ על תרופות.
מתי לפנות לבדיקה רפואית?
• אם מופיע דם בשתן, כאב, צריבה או חום.
• אם הסימפטומים הופיעו פתאום וחמורים.
• אם יש מחלות רקע משמעותיות.
בבדיקה ישללו גורמים אחרים כמו זיהום או פתולוגיה, ואם יש צורך ישלחו לטיפול פיזיותרפיה.
שורת תחתונה
שלפוחית רגיזה הוא מצב שכיח, אך ברוב המקרים ניתן לטפל בו.
קו ראשון הוא שינויי הרגלים, פיזיותרפיה של רצפת האגן ואימון שלפוחית.
כשבונים תוכנית מותאמת אישית וצעד צעד, אפשר להחזיר שליטה, לצמצם ריצות לשירותים ולשפר משמעותית את איכות החיים.
ואם יש גם בריחת שתן שמלווה את הדחיפות והתכיפות ניתן להשתמש באמצעי ספיגה ייעודיים לתקופה זמנית עד שהמצב משתפר, זה חלק נורמלי מהתהליך.
תוכן הכתבה אינו מהווה תחליף להתייעצות עם הרופא.ה המטפל.ת ואין להסתמך עליו, ומומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.